כך נגרמה רשלנות רפואית: למרות ממצאים חשודים בבדיקת ה-C.T, למרות תלונות וסימנים נוספים, שוחרר יהונתן לביתו ללא טיפול מתאים. יותר מארבעה חודשים לאחר מכן, זה היה מאוחר: המעי הגס נכרת כולו ונפגעו סיכוייו להחלים

בני משפחתו של יהונתן (שם בדוי) הגיעו אל משרדנו כשהם בסערת רגשות. עצובים וזועמים כאחד. יהונתן שלהם חלה בסרטן המעי הגס עם גרורות בכבד. חייו נמצאים בסכנה, הוא עבר ניתוח בו נכרת המעי הגס עד הרקטום, צרכיו מנוקזים באמצעות סטומה (בעברית: פיונית, התקן חליפי מלאכותי בדופן הבטן) והוא נמצא תחת טיפול כימותרפי מתמשך. התסבוכת הטראגית הזו, כך הסתבר לאחר שבדקנו את התהליך הרפואי שעבר יהונתן, לא היתה הכרחית. מקורה ברשלנות רפואית מתמשכת.

וכך היה: יהונתן הגיע אל המרכז הרפואי "מאיר" בכפר-סבא, כשהוא סובל מדלקת ריאות ומחבלת גב, שנגרמה עקב נפילה. לאחר שישה ימי אשפוז במחלקה פנימית עבר בדיקת C.T (חזה/בטן/גב) עם חומר ניגוד, בפענוח הבדיקה נכתב: חשד לממצא בקולון (המעי הגס) השמאלי. דגימת הכבד נעשתה במימדים ובמרקם תקינים. במהלך האשפוז, בבדיקות מעבדה שעבר התגלו אנמיה, ירידה בחלבוני הדם ועלייה באנזימים של הכבד. כמו כן, ברשומות הרפואיות נמצאו בדיעבד תלונות של המשפחה על אירועי דם ביציאות.

לאחר 19 ימי אשפוז נכתב ברשומות המחלקה הפנימית, כי: "ב C.T כלל-גופי ללא ממצאים המחשידים לתהליך תופס מקום". יהונתן הועבר לשיקום במסגרת אשפוז לחודש נוסף. בפועל ארך האשפוז כחודשיים, ובסופם שוחרר מהמרכז הרפואי לביתו, ללא כל התייחסות לממצאי בדיקת ה-C.T.

בחלוף חודשיים נוספים, בעקבות החמרה במצבו, נאלץ יהונתן להתאשפז בשנית ב"מאיר". רק אז הוחלט, כי יעבור בדיקת קולונוסקופיה, שנועדה לאבחן ולדגום ממצאים במעי הגס. הממצאים היו קשים: יהונתן נאלץ לעבור ניתוח, שבמהלכו נכרת המעי עד לרקטום ונכרתה גרורה שטחית מהכבד. בגיליון השחרור נכתב במפורש, כי בתקופה בה היה מאושפז במחלקה הפנימית, לא בוצע כל בירור בגין הממצאים במעי הגס.

לאחר התייעצות עם משרדנו, החליטו בני המשפחה לתבוע את המרכז הרפואי "מאיר" בגין רשלנות רפואית. בכתב התביעה, שצורפה לו חוות דעת רדיולוג, נטען כי למרות שבדיקת ה- C.Tעמדה בסטנדרט טכני מתאים ומספק, ועלו ממנה ממצאים חשודים במעי הגס וממצא בכבד החשוד כתהליך משני (גרורה), לא ציין אותם הרופא הרדיולוג, שפיענח את הבדיקה בביה"ח מאיר. בנוסף, חרף המידע אודות ממצא במעי הגס, הצוות הרפואי במחלקה הפנימית התרשל כשנמנע מלערוך בירור מתאים וטיפול הולם ליהונתן.

אם לא די בכך, רשלנות רפואית משמעותית נוספת נתגלתה במהלך הניתוח לכריתת המעי הגס: אף כי זוהה ונכרת ממצא בכבד, יתר הממצאים בכבד לא טופלו. מחוות דעתו של האונקולוג, אשר צורפה לכתב התביעה, עולה כי ההתרשלות באבחון הסרטן במעי הגס והאיחור באבחון הממצאים בכבד, גרמו להתפשטות המחלה בכבד ולפגיעה משמעותית של כ-40% בסיכוייו של יהונתן להירפא. בנוסף לכך, נפגעו באופן קשה איכות חייו ורמת תפקודו היומיומית, בין היתר, בשל הצורך לעבור טיפול כימותרפי ממושך והצורך בהעברת הצרכים דרך סטומה.

הצוות במרכז הרפואי "מאיר" טעה בפיענוח בדיקות ההדמיה, התעלם במהלך האשפוז מתלונות ומממצאים, פעל בחוסר מקצועיות, ובכך הוחמצה "שעת הזהב" באבחון הגידול הממאיר במעי הגס ובטיפול בגרורה בכבד. אלמלא הרשלנות הרפואית, לא היתה פגיעה כה משמעותית בתוחלת חייו של יהונתן ולא היתה חלה פגיעה כה משמעותית באיכות חייו ובתפקודו. לא קשה להבין על מה ולמה זעמו בני משפחתו. אנו מאחלים ליהונתן, מכל הלב, בריאות ואריכות ימים.

הכותבת היא עו"ד אורנית שגיא-דקל, מומחית בדיני נזיקין וביטוח

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

מקור : http://www.themarker.com/labels/lawyers/1.3899505