בתרבות המקדשת את המראה הצעיר, ניתוחים פלסטיים אסתטיים הפכו שכיחים ■ מה אומר החוק במקרה שניתוח כזה מסתבך או שאינו מספק תוצאה רצויה, מהן החובות של המנתח, ואילו הגנות יש למנותח?

הכתבה בשיתוף משפטיפ

התקשורת, המציגה דוגמניות וסלבריטאיות שהטבע חנן אותן במה שלא חנן את רובינו, מקדשת את החיצוניות ומפעילה עלינו מכבש לחצים אדיר לשימור הנעורים. קמטים, משקל מיותר (לכאורה) וסימני זמן הם דברים שאינם באים בחשבון מבחינתה, ודאי שלא בקרב נשים, וביתר שאת בקרב סלבריטאיות, אותן בוחנים בזכוכית מגדלת, ואשר סביב המראה החיצוני שלהן מתנהלים דיונים סוערים ואכזריים ברשת.

מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת צברה הרפואה הפלסטית-אסתטית תאוצה, ורשלנות רפואית בניתוחים בתחום זה הפכה לאחת מעילות התביעה המובילות ביותר בעולם המערבי. ניתוחים פלסטיים - בטח אם מדובר בניתוחים המסווגים כאסתטיים - הם כאלה המבוצעים מתוך בחירה (ניתוחים אלקטיביים) כדבר שבשגרה.

הוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, קובעות כי כאשר עוסקים בטיפול רפואי הנתון לבחירת המטופל, חייב המטפל להחתים על טופס הסכמה לטיפול. על הטופס לכלול מידע רפואי הדרוש למטופל באורח סביר, על-מנת לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.

עוד הוא צריך להכיל: דיאגנוזה ופרוגנוזה של מצבו הרפואי של המטופל, תיאור של ההליך הטיפולי ומהותו, מטרתו, התועלת הצפויה ממנו והסיכויים להצלחתו, הסיכונים הכרוכים בו, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות, סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים, אם יש, או כאלה של העדר טיפול רפואי (טיפול שמרני) וכיוצא בזה.

על המטפל מוטלת החובה למסור למטופל את המידע הנ"ל בשלב מוקדם ככל האפשר, על-מנת לאפשר לו לקבל החלטה שקולה ומושכלת מתוך בחירה, רצון חופשי ואי-תלות.

לצערנו, לעתים מסתיים הניתוח הפלסטי באכזבת נראות מרה, במקרה הטוב, או בנזקים שונים ובלתי הפיכים, במקרים הגרועים יותר. אולם, לא כל כישלון - ודאי כזה המיוחס לנראות - הוא תוצר של רשלנות רפואית. האם ניתן לתבוע פיצויים גם במקרה שלא הייתה רשלנות רפואית?

עו"ד ענת אשכנזי, העוסקת בתחום דיני הנזיקין, מסבירה: "קיימים לא מעט מקרים בהם הדבר אפשרי. רופא שמתכוון לבצע הליך כירורגי שהוא בעל התוויה רפואית, לעולם לא יתחייב לתוצאה, ואם יתחייב, יהיו הדברים בבחינת מס-שפתיים. אולם לדברים הנאמרים יש משמעות משפטית כאשר הם נאמרים למטופל שאינו בעל הידע והכישורים הרפואיים, ולכן ניתן לתבוע פיצויים.

"בתחום הרפואה הפלסטית-אסתטית להבטחות המטפל יש משמעות עמוקה יותר. במה דברים אמורים? אנו עדים לפרסום אגרסיבי של הבטחות נפוצות בתחום, בסגנון: 'שינוי מרהיב במהירות האור ותוצאות ניכרות שנשמרות לאורך שנים'. יש מכונים ומטפלים המגדילים לעשות ומתחייבים, במקרים של ניתוח להצרת היקפים למשל, לתוצאות ספציפיות יותר, כמו צמצום היקפים בשתי מידות.

"במקרה של הבטחות כמו אלה הכתובות מעלה, שהופרו, ניתן לתבוע בעילה נוספת מלבד עילת הרשלנות, והיא עילת הפרת חוזה לפי דיני החוזים. ההפרה היא, כמובן, בחוסר תום-הלב של הרופא בעת ההתקשרות והטעיית המטופל. בתי המשפט נוטים לשפוט לחומרה אי-קיום תנאי הסכם התקשרות במקרים אלה. ולא בכדי, בתחום הרפואה הפלסטית-אסתטית מדובר בטיפול שאינו הכרחי - מטרתו היא לשפר את המראה החיצוני בלבד.

"במקרים מעין אלה מול רצון הלקוח, המנותח, עומד אינטרס ההשתכרות של המנתח. לפיכך יש לבחון לא רק את מומחיותו ומקצועיותו של המטפל - אלא גם את רמת מחויבותו לחוק ולכללי האתיקה הנהוגים בישראל ולצפות ממנו לרמת מוסר ואחריות מוגברת".

לדבריה, רבים נוטים שלא להחמיר בכל הקשור ביישום כללי האתיקה בהליכים רפואיים, השייכים לתחום האסתטיקה: פילינג עמוק, מילוי קמטים או מתיחת העור באזורים מסוימים הם הליכים "פשוטים" ובטוחים יחסית, אשר לרוב מסתיימים בשביעות-רצון של המטופל.

עם זאת, אין להבדיל בין מטופל המיועד לטיפול בהליך פלסטי-אסתטי ובין זה אשר אמור להתבצע בו הליך שסיבותיו רפואיות גרידא. גם מטופל "קוסמטי" ראוי ליחס הומני של סובלנות ואמפתיה, וכאמור, הוראות חוק זכויות החולה אמורות לחול גם עליו - גם אם הדבר יפגע בכיסו של המטפל.

ניתוח פלסטי, בדומה לכל התערבות כירורגית אחרת, מצריך בחינה מדוקדקת של פרופיל המנותח; יש לראיין את המנותח ולבקשו למסור פרטים מסוימים אקוטיים. חובה להתחקות אחר מצבו ויציבותו הנפשיים-רגשיים. חובה לוודא כי יש לו ציפיות ריאליות תואמות מציאות באשר לתוצאות הניתוח ושאינן מרחיקות לכת.

זאת ועוד, ניתוח פלסטי עשוי לשפר את המראה החיצוני, אך, ככתוב, עלול גם להיכשל, בין היתר בשל תופעת ההתמכרות לניתוחים פלסטיים, אשר משמעותה ניתוחים חוזרים ללא צורך והצדקה אסתטית אובייקטיבית. ככל שמבוצעים באדם יותר ניתוחים פלסטיים-קוסמטיים מיותרים - כך גדל הסיכוי להסתבכות ההליך ולגרימת עיוות (ואין טוב מלציין כרגע את שמותיהם של מי שחטאו בהתמכרות זו, מבלי להזכיר במה היא עלתה להם: מייקל ג'קסון, רנה זלווגר, מג ריאן ורבים אחרים).

עו"ד אשכנזי מסכמת ואומרת: "אובססיה לניתוחים פלסטיים לא תיעלם מעצמה. יכולות להיות לה השפעות הרסניות על המראה, כמו גם על מצב נפשי וכלכלי. לא פעם, אנו נתקלים באנשים שבחרו לתקן 'פגמים' אשר אינם דורשים תיקון. חלק מהם נראה כמו קריקטורה עצמית גרוטסקית, ולכן יש להגביר את חובתו המוסרית של המטפל גם כאן, שכן ישנם מצבים בהם חובה על המטפל לסרב לנתח, אם מדובר בניתוח פלסטי מיותר, ויש להטיל עליו אחריות בגין ביצוע ניתוח כזה ועל השלכותיו".

עו"ד ענת אשכנזי שותפה במשרד אשכנזי שגיא-דקל העוסק בתחום הנזיקין.

הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותבת, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.

מקור: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001149554&fid=8134