חדשות ופרסומים

בחנו את עצמכם: האם היסודות לקיומה של רשלנות רפואית מתקיימים בעניינכם

2016-08-16 04:14:13
ע"י בשיתוף משפטיפ - עו״ד אורנית שגיא-דקל

אם אתם חושדים שהטיפול הרפואי שקיבלתם היה רשלני ואף גרם לכם לנזק, אתם יכולים לתבוע את הגוף ואת הרופא המטפל. אבל לפני כן מומלץ לבדוק אם יש לכם עילה
בשיתוף משפטיפ - עו״ד אורנית שגיא-דקל
רשלנות רפואית היא קבלת טיפול רפואי שאינו תואם את סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר. ככלל, הגשת תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית, נגד המטפל או המוסד הרפואי, תהיה כדאית כאשר הטיפול הרשלני גרם לנזק פיזי ממשי קבוע.
יש לכם חשד כי קיבלתם טיפול רפואי רשלני? להלן היסודות לבחינת קיומה של רשלנות רפואית.
האם המטפל או המוסד הרפואי הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם?
האם הנזק הוא תוצאה של הטיפול הרפואי, ומכאן שניתן היה למנוע אותו, או שיש לנזק מקור אחר? כך למשל, יכול להיות מצב בו לאחר טיפול רפואי מסוים, המטופל חש כאבים בשל טיפול רשלני. מנגד, ייתכן כי מקור הכאב הוא בבעיה רפואית אחרת, או עקב אירוע חיצוני כגון תאונת דרכים בה היה מעורב המטופל, בסמוך לטיפול.
האם הם יכולים היו לצפות את הנזקים שנגרמו? אלו הן השאלות המקדימות בטרם פונים לבדוק את היסודות הבאים:
התרשלות המטפל ו/או המוסד הרפואי
בדיקת יסוד זה נבחנת בעיני בית המשפט על ידי שאלת השאלה - האם המטפל ו/או המוסד הרפואי היה נוהג כפי שנהג המטפל ו/או המוסד הרפואי באירוע הנבחן.
קשר סיבתי בין הטיפול לנזק
תנאי הכרחי לקיומה של רשלנות רפואית, הוא: קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק ממנו סובל המטופל. במהלך בחינת יסוד זה נבדק התיעוד הרפואי ולאחר מכן הממצאים נבחנים ונתמכים על ידי מומחה רפואי מתאים בתחום הרפואי הרלוונטי ומבחינה משפטית. זה תנאי שבאמצעותו ניתן לבסס את עילת התביעה בגין רשלנות רפואית.
נזק רפואי שניתן היה למנוע
עברתם טיפול רפואי ונגרם לכם נזק כתוצאה ממנו, בשל הפרת חובת הזהירות והתרשלות? כאשר מדובר בנזק שניתן היה למנוע אותו וקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, מדובר ברשלנות רפואית. כך למשל, אם הטיפול נעשה על ידי רופא לא מיומן או כאשר הרופא בחר בשיטת טיפול לא מתאימה, שאינה מהווה את הפרקטיקה הרפואית המקובלת (או כאשר רופא בחר למנוע ממטופל טיפול ולא הייתה כל התוויה רפואית למניעת הטיפול ממנו ונגרם לו נזק עקב כך, משמע נגרמה עוולת הרשלנות כלפי אותו מטופל.
בהקשר זה חשוב להבהיר, כי כאשר הנזק שנגרם למטופל הוא נזק שלא ניתן היה לצפות אותו או הוא אינו קשור בטיב הטיפול שהוענק לו, לא תהיה זו רשלנות רפואית, אף אם מדובר בנזק חמור. הטלת אחריות בגין רשלנות רפואית נעשית רק כאשר המטפל סטה מסטנדרט הטיפול הסביר. חשוב לציין כי על פי היסודות הנ"ל, כל מקרה נבחן לגופו.
פרמטרים הנבחנים במסגרת בחינת קיומה של עוולת רשלנות רפואית:
אבחון מאוחר
היכולת לטפל בבעיה רפואית, דורשת קודם כל את אבחונה. במקרים רבים אבחון מוקדם הוא קריטי על מנת לטפל באופן אפקטיבי במטופל. על כן, כאשר הרופא המטפל אבחן בשלב מאוחר את הליקוי הרפואי ובכך גרם לנזק, מדובר ברשלנות רפואית. כך למשל, אם הצגתם בפני הרופא תלונות על סימפטומים כלשהם והרופא לא שלח אתכם לבדיקות רלוונטיות שהיו מובילות לאבחון הבעיה, או כאשר בידי רופא אבחנה ברורה על קיומו של ממצא בבדיקת הדמיה, אך הוא מתעלם מהממצא וקובע כי הממצא ייבדק במסגרת אחרת מבלי לפעול לידע את אותה המסגרת - הרי שהוא התרשל בתפקידו וסטה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל. קל וחומר אם אבחון מוקדם של הבעיה היה מוביל להחלמה מלאה והיו נחסכים כל הנזקים שנגרמו, או לכל הפחות האבחון המוקדם היה משפר את סיכויי ההחלמה.
היעדר מעקב רפואי
במסגרת מתן טיפול רפואי סביר, מחויב המטפל לבצע מעקב רפואי אחר המטופל על מנת לוודא כי הטיפול אפקטיבי וכי לא נוצר סיבוך כלשהו כתוצאה מהטיפול. בתוך כך, על הרופא למשל, לבצע בדיקה גופנית למטופל, לחדש את מרשם התרופות בתשומת לב, להפנות את המטופל לבדיקות מעקב או בדיקות המשך וכיו"ב. אי ביצוע מעקב רפואי או ביצועו באופן שלא עומד בסטנדרט הרפואי המקובל, יכול בהחלט לגרום למטופל לנזק. במצב שכזה, ניתן להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית.
היעדר הסכמה מדעת
אחת מחובותיו המרכזיות של כל מטפל היא לקבל את ההסכמה מדעת של המטופל לטיפול. הסכמה מדעת משמעה כי המטפל מסר את כל המידע הרפואי המתייחס לטיפול ואפשר בכך למטופל לקבל החלטה מושכלת האם ברצונו לעבור את הטיפול שהוצע לו או טיפול אחר. כאשר הרופא לא מילא אחר חובה זו והטיפול גרם לנזק, הדבר מהווה הפרת חובת הגילוי וייתכן שאף מדובר ברשלנות רפואית. זאת בתנאי, שניתן להוכיח שהמטופל לא היה מסכים לטיפול אילו היה מקבל מידע על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו (אפשרות התרחשות הנזק) ועל חלופות לטיפול שבוצע. בהקשר זה נציין, כי מלבד ניתן לקבל פיצוי גם בגין פגיעה באוטונומיה, המהווה עילת תביעה עצמאית.
עו"ד אורנית שגיא-דקל שותפה במשרד אשכנזי שגיא-דקל העוסק בתחום הנזיקין

מקור: http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3698759,00.html